קרנבל בנחל - השכנים של הירקון בתוכנית הבוקר של קשת: ניתן לשקם את נחל הירקון אם יושבו אליו שליש ממימיו המקוריים

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח, מספר לגלית גוטמן ויואב לימור על "ניקוי בשליש", מתווה השכנים של הירקון לשיקום נחל הירקון. על פי המתווה "ניקוי בשליש" לנחל הירקון יוחזרו כשליש ממי מקורות הירקון. כך, בתוך זמן קצר, נחל הירקון ישתקם שיקום מלא ומי שירצה לשחות בנחל יוכל לעשות זאת ללא חשש

קפיצת ראש לירקון: בכתבה נרחבת בידיעות אחרונות הצגנו את הפתרון שלנו לזיהום בנחל הירקון

האם בעוד שנתיים נשחה בנחל הירקון? בכתבת השער של מוסף ממון בידיעות אחרונות הצגנו את המתווה "ניקוי בשליש", התוכנית שלנו לשיקום נחל הירקון. על פי המתווה, לנחל יושבו כשליש ממי מקורות הירקון, דבר שיאפשר לנחל להשתקם שיקום מלא בתוך זמן קצר. מוזמנים לקרוא

השכנים של הירקון קופצים ראש לנחל בכתבת השער במוסף ממון של ידיעות אחרונות

ניתן לקרוא את הכתבה גם בקישור זה.
לקריאה לחצו כאן

ידיעות תל אביב: תחרות חתירה התקיימה בנחל הירקון למרות הזיהום במים

שרית אלקלעי, פעילה ב"השכנים של הירקון": עצם קיום התחרות מטעה את הציבור ומטשטשת את מצבו העגום של נחל הירקון. אנו קוראים לעמותות השיט שפועלות בנחל הירקון להפסיק לעצום עיניים". אהרל'ה קופילוביץ, פעיל ב"השכנים של הירקון": "מי שבא במגע עם המים האלה או נופל לתוכם עלול לחלות. למה אין שילוט ברור שיזהיר?"

ידיעות תל אביב: עצם קיום התחרות מטעה את הציבור ומטשטשת את מצבו העגום של נחל הירקון

תתפלאו! הירקון היה פעם נהר שופע מים זכים

"עכשיו, כשאנו חותרים נגד הזרם, אנו חשים בעוצמתו.... הנהר נעשה צר". כך תיאר החוקר פרופ' שמואל אביצור את חוויית החתירה בירקון לפני קום המדינה. אך מאז יובש נחל הירקון, הפך לתעלת ביוב וגם לאחר שהמדינה החליטה לשקמו, עדיין מנסים לעשות זאת עם מי קולחין ירודים. אנחנו, "השכנים של הירקון", מאמינים שאפשר להחזיר את נחל הירקון לימיו המפוארים

מאת: מוטי אלמליח

מי שעומד על גדת הירקון ומתבונן בו בוודאי מבחין שמי הנחל נראים עומדים והזרימה כמעט ואינה מורגשת. אך עד לימי ראשית המדינה היה הירקון נחל איתן ושופע. בכתבים רבים בהם הוזכר נחל הירקון תיארו אותו הכותבים כ"נהר" שמימיו הפעילו בכוח הזרימה שלהם תחנות קמח עתיקות. המים, בשונה מהיום, היו זכים והיה ניתן להיכנס ולשחות בירקון. אז מה השתנה? לאחר קום המדינה, באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, החליטה המדינה לשאוב את מי מקורות הירקון שנובעים במעינות הירקון סמוך לראש העין ולהעבירם לנגב. שאר המים נשאבו לטובת תושבי תל אביב. נחל הירקון חרב ואיבד מעוצמתו. עם השנים המצב התדרדר עוד יותר והירקון הפך לתעלת ביוב מזוהמת בשל השפכים שהוזרמו אליו.

המים כמעט ועומדים והזרימה לא מורגשת. צילום: קרונוס צילומי אוויר

בשנות ה-90 החליטה הממשלה לשקם את הנחל. אך מכיוון שמי מקורות הירקון נשאבים כמעט במלואם, החליטה המדינה להחיות את הנחל באמצעות מי ביוב שאמורים לעבור טיפול שישביח אותם. אחר כך, הם יוזרמו בחזרה לנחל. אבל הנושא תוכנן בראיה צרה ללא התבוננות לעתיד. מתקני טיהור השפכים שאמורים לטפל במים קטנים מידי ואינם עומדים בכמויות הגדולות של הביוב שמוזרם אליהם והתוצאה היא שאל נחל הירקון מוזרמים מי קולחין באיכות נמוכה מאוד ומי הירקון שורצים חיידקים שמקורם בביוב.

כאמור, הדבר לא היה תמיד כך. פרופ' שמואל אביצור, חוקר ידיעת הארץ, תיאר בספרו "עם חופי ירקון לפני קום המדינה" כיצד נראה נחל הירקון לפני שאיבת מי מקורות הירקון והפגיעה בו. "הבאנו את הסירות אל בין האיים והשטנו אותן במעלה אחת הזרועות. עכשיו, כשאנו חותרים נגד הזרם, אנו חשים בעוצמתו.... הנהר נעשה צר". באותו הספר מתאר אביצור גם את הפגיעה האנושה שספג נחל הירקון בעקבות ייבושו והפיכתו לתעלת ביוב. הוא מאשים "ירשנו את הירקון, העברנו את מימיו למרחקים. מעשה זה היה הגיוני, מועיל וצודק. ברם, לרצוח אותו איננו רק חטא ופשע, כי אם גם איבוד לדעת. במקום להחזיר לו פחות ממעשר ממימיו ולהשאירו בחיים, ממיתים אותו בגסיסה ממושכת, מזהמים ומכפישים אותו. רואים בו מאגר של חלאה עומדת או זוחלת. ניתן להחיות את הנהר, הראשון בגודלו בארץ לאחר הירדן, שבקושי מכנים אותו נחל. האם מתן מים לירקון פחותה בערכה ויעודה מהשקיית חצרות, גינות נוי וגנים ציבוריים?".

אביצור סיכם כבר לפני 40 שנה כי "להחיות את הירקון, להחזיר לו קצת מים במקום להובישו או להטביעו בשפכי ביבים, הינו לא רק צו השעה, כי אם גם חובה כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים שלא ימחלו לנו על מעשינו אלה. תחייתו דרושה לנו, לשליש מאזרחי המדינה, לא פחות משהיא דרושה לו. והדבר ניתן".

גם אנחנו, בעמותת "השכנים של הירקון", סבורים שהשבת מים לנחל הירקון, גם בימים אלו של בצורת, חשובה לא פחות ואולי אפילו יותר, מהשקיה של גינות ציבוריות. הפתרון של נחל שניזון ממי קולחין אינו פתרון אמיתי. אנחנו מאמינים שככל שיותר אנשים יצטרפו לקריאה שלנו לשיקום אמיתי של נחל הירקון ולהשבת מים טובים לנחל, נוכל להחזיר את הירקון לימיו המפוארים ולהפוך אותו לרצועת החוף השניה של גוש דן. ומי שירצה לשחות או לשוט בו, יוכל לעשות זאת ללא חשש מחיידקים ומחלות.

הכותב הוא יו"ר עמותת "השכנים של הירקון"

לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל נשאלנו על ידי עיתון "ישראל היום" מה המקום האהוב עלינו?

במוסף המיוחד של "ישראל היום" לקראת חגיגות ה-70 למדינת ישראל, ביקשו לברר מהו המקום האהוב עלינו בארץ. יו"ר "השכנים של הירקון", מוטי אלמליח, השיב כי הירקון הוא כמובן המקום המועדף עליו ועל פעילי העמותה. ולא שכח להזכיר את חזוננו, להפוך את הירקון לרצועת החוף השניה של גוש דן

עיתון "ישראל היום", מוסף מיוחד לקראת חגיגות ה-70 לישראל

הסוד הגדול: מה גרם לירקון להתכסות השבוע בקצף לבן?

אז מה באמת גרם לזיהום שהלבין את המים? הרשויות מבולבלות. רשות ניקוז ירקון מאשימים את הגשם, המשרד להגנת הסביבה מצביעים על פלסטינים מאזור קלקיליה וגורם אחר טוען שהסיבה היא עומס על מתקן טיהור שפכים בשרון. מה שבטוח, כל האחראים נכשלים במשימתם – לשמור על הירקון ולשקמו

מאת: קרן בן-נון

ביום שלישי כוסה נחל הירקון באזור שבע טחנות בקצף לבן וסמיך. שוב זיהום בירקון. נראה שהרשויות שאחראיות על השמירה על הנחל נכשלות שוב ושוב במשימה הראשונה שלהן, לתת פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולפעול לשיקומו. אבל הסוד הגדול של השבוע הוא מה גרם לזיהום שהלבין את המים?

כאשר ראינו את הזיהום, תיעדנו אותו ובמהירות הצלחנו לעלות אותו לסדר היום התקשורתי. כמעט כל כלי התקשורת המרכזיים עסקו בנושא. אבל התגובות שקיבלו העיתונאים היו שונות וסותרות. נראה שמי שאחראים על שיקום הירקון לא ממש יודעים מה ומי משפיעים עליו ומזהמים אותו.

הרשויות מבולבלות. פרסומים על הזיהום השבוע בכלי התקשורת

לידיעה באתר Ynet השיבו מרשות ניקוז ירקון שבכל שנה הגשם הראשון שוטף את האבק, השמנים, הדלקים ואת כל הלכלוך שיש בערים אל הירקון. השילוב של אותם חומרים שנסחפים אל הנחל יוצר את הקצף על פני המים, ואילו חלק מהזיהום לא ניתן לראות.

לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה אמר בתגובה לכתבה ששודרה ב"כאן 11" (הערוץ הראשון) כי חבלה חוזרת בקו הביוב של אלפי מנשה היא הגורם לזיהום וכי קו הביוב נחסם באבנים שהציבו במקום פלסטינים מאזור קלקיליה. גורם אחר טען כי הסיבה היא עומס בלתי סביר על מתקן טיהור שפכים. לכן דליפות ביוב לירקון הינן שכיחות מאוד.

בקיצור, נראה שגם לאנשי המשרד להגנת הסביבה, רשות נחל הירקון, רשות ניקוז ירקון ועוד גופים שאמורים לטפל בנושא אין תשובה חד משמעית. אנחנו, בכל אופן, לא מתכוונים לעשות לאותם גופים חיים קלים. נמשיך לעקוב אחר מצב הזיהום בירקון, נמשיך להעלות את הנושא לסדר היום ונמשיך להיאבק עד שימצא פתרון אמיתי לזיהום בנחל, כי אנחנו רוצים להשאיר לילדינו את משאב הטבע הזה כדי שגם הם יוכלו ליהנות ממנו בעתיד.

הכותבת היא ממייסדי "השכנים של הירקון"

הזיהום בשבע טחנות

"כאן11", חדשות הלילה.

קרן בן-נון מהשכנים של הירקון: שמישהו ייקח אחריות

לידיעה בחדשות 0404 לחצו כאן

לידיעה באתר Ynet לחצו כאן 

לידיעה בחדשות 2 באתר mako לחצו כאן

לידיעה באתר חדשות 10 לחצו כאן

יו"ר השכנים של הירקון לידיעות תל אביב: העובדה שיש נחל שזורם בליבה של העיר מדהימה בעיני

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח, בראיון לידיעות תל-אביב: "ההשלמה עם העובדה שהנחל מתקיים ממי קולחין ולא ממים טבעיים ממקורות הירקון היא החמצה. תארו לכם שהמים היו נקיים והיתה אפשרות לשחות בירקון. הנחל היה משתקם באמת ובתוך זמן קצר גדות הירקון היו מתחרות בחופי הים של תל אביב כאזור תיירות ופנאי"

שוב זיהום בירקון: חיידקי צואה בכמות של פי 455 מהמותר

רמה חריגה של זיהום נמדדה בנחל בחודש אוגוסט באזור שבע תחנות. השכנים של הירקון: אנו רוצים פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולא טיפול קוסמטי

רמה חריגה של זיהום שמקורו ככל הנראה במי ביוב נרשמה בחודש אוגוסט באזור שבע טחנות בנחל הירקון. על פי מדידות שערכה במקום רשות נחל הירקון נמצאה כמות של 89,000 חיידקי צואה ב-100 מ"ל מים – פי 455 מהתקן המותר.

מוטי אלמליח, יו"ר ועד הפעולה "השכנים של הירקון"  שפועלים לשמירה על ערכי הטבע בנחל הירקון אומר כי "נראה שלרשויות שאחראיות לשמור על הירקון נקי מזיהומים אין שיניים והן נכשלות שוב ושוב בתפקידן. באמצע חודש מאי השנה, לאחר שבמשך חודשים הוזרמו לירקון מי ביוב שחיסלו כמעט את כל אוכלוסיית הדגים בנחל, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא יפתח בחקירה פלילית נגד הגופים שמזהמים את הירקון ובראשם איגוד ערים דרום שרון מזרחי שהזרים מי ביוב לירקון. המצב השתפר לשלושה חודשים, אבל עכשיו אנו רואים שהזיהום חזר והירקון שב להיות תעלת ביוב מזוהמת ושורצת חיידקים". 

"אנחנו רוצים פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולא טיפול קוסמטי", מוסיף אלמליח. "אנו דורשים התחייבות של כל הרשויות הנוגעות בדבר לתאריך חד משמעי בו יסתיימו עבודות השדרוג של מתקן טיהור השפכים דרום שרון מזרחי שמזהם כיום את הנחל".

תמותת דגים בשבע תחנות בעקבות זיהום בנחל הירקון בחודש אפריל. צילום: השכנים של הירקון

"השכנים של הירקון" הפגינו נגד הזרמת ביוב לנחל בשיאו של פסטיבל הסירות "דרקון בירקון"

חברי ועד הפעולה "השכנים של הירקון" קיימו הפגנה על גדת הנחל במחאה על הזרמת מי ביוב לירקון. ההפגנה נערכה בשיאו של פסטיבל הסירות "דרקון בירקון" שנערך במקום. גם חותרי קייק ששטים בנחל הצטרפו למחאה והניפו שלטים בעת שחתרו בקייק.

"השכנים של הירקון" מפגינים נגד הזרמת ביוב לנחל הירקון בזמן פסטיבל דרקון בירקון

"המשרד להגנת הסביבה, רשות המים ורשות נחל הירקון פשוט מערבבים את הציבור", אמר אייל שטיינר, חבר ועד הפעולה "השכנים של הירקון". "בדיוק כמו שערבבו בימים האחרונים את מי הביוב בנחל עם מים נקיים. זהו אינו פתרון אמיתי לזיהום בירקון".

שטיינר הוסיף כי "אנחנו, 'השכנים של הירקון', מעוניינים בהתחייבות של כל הרשויות הנוגעות בדבר לתאריך חד משמעי בו יסתיימו עבודות השדרוג של מתקן טיהור השפכים דרום שרון מזרחי שמזהם כיום את הנחל. כמו כן, אנו דורשים מרשות נחל הירקון שאחראית על שיקום הנחל להתנהל בשקיפות, ולפתוח את דיוני מועצת רשות נחל הירקון לנציגי הציבור".

לכתבה על הפגנת "השכנים של הירקון" שפורסמה באתר mako לחצו על התמונה

השכנים של הירקון בגל"צ: הזיהום בירקון פוגע בבעלי החיים ויפגע גם בנו בני האדם

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח בראיון בחודש מאי 2017 לאילאיל שחר בגלי צה"ל: אוכלוסיית הדגים בירקון חוסלה כמעט לחלוטין. הזיהום מבריח מהנחל את גם את בעלי חיים שנפגעים מהרעלה משנית ולבסוף זה יגיע גם אלינו בני האדם.

תוכנית הבוקר "אורלי וגיא" בערוץ 10: מוטי אלמליח, יו"ר "השכנים של הירקון" מסביר מי אשם בזיהום נחל הירקון

מי אשם בזיהום הכבד בירקון ואחראי לתמות הדגים ובעלי החיים בנחל? מוטי אלמליח, יו"ר ועד הפעולה "השכנים של הירקון", מספר בראיון בתוכנית הבוקר "אורלי וגיא" בערוץ 10 על הזיהום הכבד בירקון ואיך מנחל משוקם הירקון חזר להיות תעלת ביוב

שטים בסירה בירקון? זה עלול להסתיים במחלה קשה

מוטי אלמליח, השכנים של הירקון

מאת: מוטי אלמליח

חוה"מ פסח הביא איתו המוני מטיילים לפארק הירקון. חלק מהם בוחרים גם לשוט בסירה בנחל. אך אותם מבלים שחושבים שהגיעו לבילוי בחיק הטבע ולשיט בנחל הירקון, בעצם מתבוססים בביוב של גוש דן, יישובי השרון וקלקיליה. אם מישהו מאותם הורים או ילדים יפלו חלילה למים או יבלעו בטעות מים ממי הירקון, הם עלולים לחלות.

הסיבה לכך היא כמות חיידקי הצואה במים שעומדת כרגע על פי 8 מהמותר לשיט ופי 155 מהתקן המתיר הזרמת מי ביוב לנחלים בישראל. כבר כמה חודשים שמי ביוב שאינם מטופלים מוזרמים לנחל הירקון ממתקן טיהור השפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי. מים אלו הם בעצם מי ביוב שמקורם ביישובי השרון, יישובי המרכז ואפילו יישובים מהרשות הפלסטינית. הדבר הוריד לטמיון את כל מאמצי שיקום נחל הירקון שעלו למשלמי המיסים 100 מיליון שקל. באופן רשמי הירקון חזר להיות תעלת ביוב פתוחה.

בגלל הסכנה הגדולה לציבור, פנינו, חברי ועד הפעולה "השכנים של הירקון", אתמול (חמישי) לשר הבריאות, יעקב ליצמן, בדרישה שיאסור על שיט בירקון. מזה חודשים שמעל הירקון מונף דגל אדום שמסמן שאסור לשוט בנחל. אבל למרות האזהרה, מתקיים בירקון שיט של חותרים מקצועיים וספורטאים וציבור שמגיע בהמוניו לבילוי במקום. החותרים הספורטאים מודעים לסכנות הזיהום וחלקם מחליטים למרות זאת להיכנס למים. אך רוב הציבור שמגיע לפארק הירקון אינו מודע לזיהום שמסכן את בריאותו. אנחנו מזכירים כי באסון המכביה, חלק מהספורטאים שנהרגו, מתו באופן ישיר מפגיעות שמקורם בזיהום בנחל. אסון זה הביא להחלטה לשקם את נחל הירקון. אך כאמור כיום הנחל חזר להיות מזוהם.

המבלים חושבים שהגיעו לשיט בנחל הירקון אך הם בעצם מתבוססים בביוב של גוש דן וקלקיליה

אז מה עושים? עד שהזיהום לא יפסק לא כדאי להיכנס ולשוט בנחל. אנו, בוועד הפעולה 'השכנים של הירקון', פועלים להפסקת הזיהום. אנחנו קוראים לכל הגורמים שנוגעים בדבר להפסיק את הזיהום בנחל ומיד כדי שנוכל לחזור וליהנות מבילוי בירקון. מי שמעוניין לחקור קצת יותר, הנה הממוצעים של מספר חיידקי הקולי הצואתי שנמדדו בירקון מאז חודש אוקטובר 2016 ועד היום. התקן קובע כי שיט בירקון יתאפשר רק אם מספר החיידקים יעמוד על פחות מ-4,000 חיידקים ל-100 מ"ל מים וכי הזרמת מי ביוב לנחל מותרת רק אם מספר החיידקים עומד על 200 חיידקים ל-100 מ"ל מים. למרות כל אלו, המספרים הינם אסטרונומיים:

ב-30.10.16 נרשמו באזורים: שבע טחנות, נמיר, גשר אבן גבירול וגשר רוקח מדידות של 13,000, 19,000, 17,000 ו-15,000 חיידקי קולי צואתי ל-100 מ"ל של מים בהתאמה. ב-6.11.16 נרשמו באותן נקודות מדידות של 19,000, 42,000, 14,000, 23,000 חיידקים ל-100 מ"ל. בראשית חודש ינואר 2017 נרשם זינוק של כמעט פי 5 במספר החיידקים שנמדדו ב"שבע טחנות" ומספרם עמד על 92,000 חיידקים ל-100 מ"ל. באיילון נרשמו 43,000, בנמיר 21,000, בגשר אבן גבירול 24,000 ובגשר רוקח 25,000. ניכר שמגמת הזיהום לא פסקה. בסוף פברואר ובסוף חודש מרץ, אז נרשמו בשבע טחנות 17,000 ו-11,000 חיידקים ל-100 מ"ל, בגשר אבן גבירול 26,000 ו-13,000, בגשר רוקח 38,000 ו-21,000 ובגשר ווקף 17,000 ו-31,000.

רוצים להפסיק את הזיהום בנחל הירקון? הצטרפו אלינו: yarkoneighbors@gmail.com

למרות הדגל האדום, השיט בירקון ממשיך ללא מפריע

כך חזר נחל הירקון להיות תעלת ביוב מזוהמת ולמה הקמנו את ועד הפעולה "השכנים של הירקון"?

מאת: מוטי אלמליח

מוטי אלמליח, השכנים של הירקון

כבר כמה חודשים שמתקן טיהור שפכים בדרום השרון מזרים לנחל הירקון מי ביוב בכמויות אדירות. והכל באישור וברשות המדינה. כל מאמצי השיקום של הנחל, שעלותם נאמדת ב-100 מיליון שקל, ירדו לטמיון. הנחל חזר להיות תעלת הביוב פתוחה של אזור המרכז. מיליוני דגים מתו ובעלי חיים אחרים פשוט "עברו דירה" בגלל המים המזוהמים.

אחד הדברים שמקוממים אותנו במיוחד היא העובדה שכל הרשויות מתייחסות לזיהום כאל גזירת גורל. עבודות השדרוג של מט"ש דרום השרון מתנהלות בעצלתיים, אין תאריך יעד לסיום העבודות והתשובה לשאלה מתי יסתיימו העבודות? נענתה ב"במהלך 2017". בסוף השבוע שעבר השתנתה התשובה ל"במהלך 2018".

אנחנו סבורים שהזיהום בירקון אינו גזירת גורל. אפשר להפסיק את הזיהום בתוך זמן קצר ולאפשר לנחל להשתקם. אבל קודם כל צריך להכיר בבעיה. המדינה צריכה להכריז על מצב חירום אקולוגי, לגייס משאבים ולסיים מיידית את שדרוג מתקן טיהור השפכים דרום השרון, שהוא המזהם העיקרי של הנחל. עד אז, צריך לבחון כיצד ניתן להקל על מט"ש דרום השרון ולחלק את כמויות המים שמגיעות אליו עם מתקנים משופרים יותר שנמצאים באזור. במקביל צריך להגביר את זרימת המים באיכות טובה לירקון. כל אלו ישימו סוף לזיהום ומהירות.

אבל נראה שלרשויות לא אכפת ובנתיים הירקון חזר להיות תעלת ביוב. מהסיבה הזאת הקמנו את ועד הפעולה "השכנים של הירקון". כולנו דיירים המתגוררים קרוב לנחל. המטרה שלנו להיאבק בזיהום החמור בנחל, לדחוף את הרשויות לפעול ולערב תושבים בתהליך. אז אם אתם מזדהים עם המטרות שלנו, הצטרפו אלינו. יחד ניזום פעולות שיעלו את הנושא לסדר היום הציבורי ונדחף את הגורמים הרלוונטיים לפעול. אם אתם מעוניינים לפעול במסגרת "השכנים של הירקון", כתבו לנו: yarkoneighbors@gmail.com

לרשויות לא אכפת ובינתיים הירקון חזר להיות תעלת ביוב. צילום: השכנים של הירקון

עיתון "הוד הכפר" על מאבק "השכנים של הירקון" נגד הזיהום בירקון

עיתון "הוד הכפר" על מאבק "השכנים של הירקון" נגד זיהום נחל הירקון

שנגרם מהזרמת שפכים ממתקן טיהור השפכים דרום השרון

ניתן לקרוא את הכתבה גם בלחיצה כאן

מט"ש דרום השרון המזרחי מזהם באופן חמור את נחל הירקון

במשך עשורים רבים היה נחל הירקון מזוהם בשפכים וחומרי תעשייה. לאחר אסון המכביה, החליטו הרשויות לטפל בזיהום. בשיקום הנחל הושקעו סכומים גדולים ומוצדקים ומצבו השתפר, אך בחודשים האחרונים נראה שהמאמצים לשיקום הנחל יורדים לטמיון כאשר מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי מזרים מי ביוב שאינם מטופלים אל הנחל ומזהם אותו. למרבה הצער כל הגורמים שנוגעים לדבר סבורים שמדובר בגזירת גורל. אנחנו, ועד הפעולה "השנים של הירקון" מאמינים שצריך לפעול באופן שיבטיח שהנחל לא יזוהם באופן שיהיה קשה לתקנו

מאת: קרן בן-נון

במשך עשורים רבים היה נחל הירקון מזוהם בשפכים וחומרי תעשייה. אסון גשר המכבייה המחיש זאת כאשר הגשר עליו עברו ספורטאים מנבחרת אוסטרליה ואוסטריה קרס והספורטאים נפלו למי הנחל המזוהמים. ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית מתו ו-69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות כשחלקם סבלו מפגיעות ומחלות עקב המגע עם חומרים רעילים שהיו במי הירקון. אחרי האסון החליטו הרשויות לטפל בזיהום. בשיקום הנחל הושקעו סכומים גדולים ומוצדקים בעינינו, יותר מ-100 מיליון שקלים.

אך בחודשים האחרונים נראה שהמאמצים לשיקום הנחל יורדים לטמיון. מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי מזרים מי ביוב שאינם מטופלים אל הנחל ומזהם את המים. הזיהום פוגע באיכות המים, מביא למותם של דגים בנחל, פוגע בבעלי החיים ובאיכות חיי התושבים שגרים סמוך לירקון. השבוע פנינו, חברי ועד הפעולה "השכנים של הירקון" אל איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב ואל רשות ניקוז ירקון וביקשנו מהם לפעול כדי למנוע את התופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ופוגעת במאמצי השיקום של הירקון. זאת מתוך דאגה שהנחל ובעלי החיים בו יפגעו באופן שיהיה קשה לתקן.

לצערנו, פניותינו איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב ואל רשות ניקוז ירקון לא נענו. אך פרסומים שיזמנו בתקשורת בנושא הביאו את איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב להגיב לפניית העיתונאי זאב שרגא מעיתון "הוד הכפר" המופץ בהוד השרון והסביבה. "מתקן טיהור השפכים מטפל כיום בכמות שפכים הגדולה פי 4 מהכמות להם תוכנן מלכתחילה וזאת בשל חיבורן של טירה, טייבה, חבלה וקלקיליה (הרשות הפלסטינאית)", נמסר מאיגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב. "ביצוע חיבור הישובים נעשה בהתאם להנחיית משרדי הממשלה כאשר לפני חיבורן למט"ש, זרמו שפכי רשויות אלה הישר לנחלים. בינואר 2015 אישרה מנהלת הביוב לצאת לביצוע השדרוג. העבודות בהשקעה של כ-130 מיליון שקלים צפויות להסתיים במהלך 2017 ויאפשרו טיפול של עד 45,000 קוב שפכים ביממה ברמה שלישונית, להשקיה בלתי מוגבלת בחקלאות וכן אפשרות להזרמה לנחלים. לאחר בדיקה יסודית אישרה נציבות המים ביצוע הגלשה המתחייבת מעודפי הקולחין המגיעים למתקן הטיהור. האיגוד פועל במלוא המרץ על מנת לסיים את עבודות השדרוג בהקדם".

לקריאת הידיעה המלאה לחצו כאן.

אנחנו סבורים כי לא נעשה שום מאמץ למצוא חלופות לפעולה שמתארת תגובת איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב. כל הגורמים הנוגעים לדבר צריכים לרכז מאמץ ולנסות לבדוק כיצד ניתן לנתב את השפכים באופן שימנע זיהום ככל הניתן. הפרשנות שלנו לתגובת איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב בעצם אומרת: "זה המצב כרגע ואין מה לעשות". מוזר גם שתאריך היעד לשדרוג המט"ש הוא כפי נכתב בתגובה "במהלך 2017". היינו מעוניינים לדעת מהו התאריך היעד המדויק בו יסתיימו עבודות השדרוג משום שמצד שני האיגוד טוען כי העבודות נעשות "במלוא המרץ". אנחנו מתחייבים להמשיך לפעול כדי לשנות את התפיסה שזיהום הנחל על ידי מט"ש דרום השרון הוא "גזירת גורל" שכרגע לא ניתן לעשות מולה כלום.

קצת עלינו: "השכנים של הירקון" הוא ועד פעולה שמטרתו לשמור על ערכי הטבע ובעלי החיים בנחל הירקון. הוועד הוקם בעקבות זיהומים חוזרים ונשנים בירקון. יחד עם פעילים שאכפת להם, הקמנו את הוועד במטרה להשפיע על הרשויות לצמצמם את זיהום הנחל, למנוע פגיעה בירקון ובבעלי החיים ולקדם מעורבות של תושבים בתהליך.

"השכנים של הירקון" מתחייבים להמשיך לפעול כדי לשנות את התפיסה שזיהום הנחל על ידי מט"ש דרום השרון הוא "גזירת גורל"