נראה שהבעיה בירקון נעוצה גם באנשים שתפקידם לשמור עליו

מה עוד צריך לקרות כדי שאנשי רשות נחל הירקון יודו שעדיין לא נמצא פתרון אמיתי לזיהום בירקון? למרות אלפי הדגים המתים, הקצף הלבן על המים וכמות החיידקים האסטרונומית שנמדדה בירקון – אמר השבוע האקולוג של רשות נחל הירקון לעיתונאית כי אין זיהום בנחל. אנחנו לעומת זאת מבקשים ממנהלי רשות נחל הירקון: תהיו רציניים. תסתכלו לבעיה בעיניים ותמצאו לה פתרון אמיתי

מאת: קרן בן נון

תמותה של אלפי דגים שוב ושוב, קצף לבן על פני המים שמקורו לא ברור ורמות חיידקי צואה בכמות של פי 460 מהתקן המותר – נראה שכל אלו לא שכנעו את אנשי רשות נחל הירקון שיש זיהום או בעיה סביבתית באחד מהנחלים החשובים בארץ. זאת כנראה גם חלק מהסיבה שעד כה לא נמצא פתרון אמיתי לזיהום בירקון. מיום החלטת הממשלה לשקם את נחל הירקון הושקעו בפרויקט יותר מ-100 מיליון שקל. אך רשות נחל הירקון – שתפקידה העיקרי הוא לשמור על הנחל, לשפר את איכות המים ולשקם את המערכת האקולוגית בירקון נכשלת במשימה שוב ושוב.

את הסיבה לכך אפשר אולי ללמוד ממקרה שאירע לפני מספר ימים. בבוקר יום שני התראיין יו"ר "השכנים של הירקון", מוטי אלמליח, לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10, זאת בעקבות הפרסומים כי ליובלי הירקון נשפך חומר הדברה זרחני מסוכן ואסור לשימוש. דקות לפני הריאיון פגשו מוטי והמראיינת, העיתונאית אביגיל לפין, את האקולוג של רשות נחל הירקון שהגיע למקום. בשיחה הקצרה ביניהם אמר איש רשות נחל הירקון כי אין זיהום בנחל והוא אינו חושש לקפוץ ראש למים. לדבריו, הסיבה היחידה שהוא אינו מדגים זאת היא משום שאין לו בגדים להחלפה.

מוטי לא ויתר ועימת את האקולוג עם ממצאים שמפרסמת רשות נחל הירקון בעצמה באתר האינטרנט שלה. אך האקולוג בחר לא להתמודד עם השאלות שהתבססו על מדידות רמות הזיהום בירקון לאורך השנה האחרונה, הלך מהמקום ונכנס למבנה בו פועלת רשות נחל הירקון. אנחנו ב"השכנים של הירקון", סבורים שההתנהלות של אנשי רשות נחל הירקון היא שערורייתית. מדובר בעובדי ציבור שיש להם תפקיד אחד: לשמור על נחל הירקון. אך הם נכשלים בו שוב ושוב. אולי הסיבה לכך היא שמי שאמונים על שיקום הירקון לא מאמינים בכלל שיש בעיה או שיש צורך בפתרון?

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח, בראיון לתוכנית אורלי וגיא בערוץ 10:

רשות נחל הירקון נכשלת שוב ושב בתפקידה

למרות הדגים המתים, הקצף וכמות  החיידקים, ברשות נחל הירקון לא חושבים שיש בעיה

עובדה מעניינת היא שאקולוג רשות נחל הירקון, אמר בהזדמנות אחרת, בכתבתו של עיתונאי ערוץ 10 אבי עמית, כי בדיגום של המים בירקון נמצאו כמויות חיידקים אדירות, ובפעם אחת לפחות נדגמו 92,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים. למצלמה סיפר כי באותו שבוע בו שודרה הכתבה בתחילת אפריל 2017, נמדדו בירקון בין 10,000 ל-30,000 חיידקים ל-100 מ"ל מים. באותה הכתבה ציין אקולוג רשות נחל הירקון כי התקן המותר לשיט הוא 4,000 חיידקי צואה ל-100 מ"ל מים, התקן לשחייה עומד על 200 חיידקים ל-100 מ"ל מים והתקן לשתייה הוא פחות מחיידק אחד. אז רגע אחד? יש בעיה או אין?

כתבתו של העיתונאי אבי עמית בערוץ 10.

אקולוג רשות נחל הירקון: בנחל נדגמו 92,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים

איך מסביר האקולוג את תופעת תמותת אלפי דגים בנחל, תמונת בלהות שחוזרת על עצמה אחת לכמה חודשים? מה היתה הסיבה לקצף הלבן שכיסה את אזור שבע טחנות לפני שבועיים? אז כתבתי בבלוג זה כי התגובות שקיבלו העיתונאים לתופעה היו שונות וסותרות וציינתי שנראה שמי שאחראים על שיקום הירקון לא ממש יודעים מה ומי משפיעים עליו ומזהמים אותו. אז, לידיעה באתר Ynet השיבו מרשות ניקוז ירקון שהאשמה היא בגשם הראשון, לעומתם מהמשרד להגנת הסביבה נמסר ל"כאן 11" (הערוץ הראשון) כי הסיבה היא חבלה של פלסטינים בקו הביוב של אלפי מנשה וגורם אחר טען שהסיבה היא עומס בלתי סביר על מתקן טיהור שפכים בדרום השרון.

אנחנו מבקשים ממנהלי רשות נחל הירקון – בחייכם, תהיו רציניים. תסתכלו לבעיה בעיניים. תבדקו איך מטפלים באירועי זיהום מסוגים אלו במקומות אחרים בעולם. אל תגידו לעיתונאים שאין זיהום, אלא תעלו את הנושא בעצמכם לסדר היום. זה האינטרס של הציבור וזהו תפקידכם. כי להודות שיש בעיה זה הצעד הראשון בדרך לפתור אותה. קשרו קשרים עם מי שאכפת לו מהנחל ולא תסתגרו מפניהם. אנחנו, "השכנים של הירקון", ראשונים להציע שיתופי פעולה שיטיבו את המצב. אבל כדי שכל אלו יקרו אתם צריכים לומר בקול גדול יחד איתנו – הירקון מזוהם ואנחנו מתכוונים לשנות את זה.

הכותבת היא ממייסדי "השכנים של הירקון"

הסוד הגדול: מה גרם לירקון להתכסות השבוע בקצף לבן?

אז מה באמת גרם לזיהום שהלבין את המים? הרשויות מבולבלות. רשות ניקוז ירקון מאשימים את הגשם, המשרד להגנת הסביבה מצביעים על פלסטינים מאזור קלקיליה וגורם אחר טוען שהסיבה היא עומס על מתקן טיהור שפכים בשרון. מה שבטוח, כל האחראים נכשלים במשימתם – לשמור על הירקון ולשקמו

מאת: קרן בן-נון

ביום שלישי כוסה נחל הירקון באזור שבע טחנות בקצף לבן וסמיך. שוב זיהום בירקון. נראה שהרשויות שאחראיות על השמירה על הנחל נכשלות שוב ושוב במשימה הראשונה שלהן, לתת פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולפעול לשיקומו. אבל הסוד הגדול של השבוע הוא מה גרם לזיהום שהלבין את המים?

כאשר ראינו את הזיהום, תיעדנו אותו ובמהירות הצלחנו לעלות אותו לסדר היום התקשורתי. כמעט כל כלי התקשורת המרכזיים עסקו בנושא. אבל התגובות שקיבלו העיתונאים היו שונות וסותרות. נראה שמי שאחראים על שיקום הירקון לא ממש יודעים מה ומי משפיעים עליו ומזהמים אותו.

הרשויות מבולבלות. פרסומים על הזיהום השבוע בכלי התקשורת

לידיעה באתר Ynet השיבו מרשות ניקוז ירקון שבכל שנה הגשם הראשון שוטף את האבק, השמנים, הדלקים ואת כל הלכלוך שיש בערים אל הירקון. השילוב של אותם חומרים שנסחפים אל הנחל יוצר את הקצף על פני המים, ואילו חלק מהזיהום לא ניתן לראות.

לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה אמר בתגובה לכתבה ששודרה ב"כאן 11" (הערוץ הראשון) כי חבלה חוזרת בקו הביוב של אלפי מנשה היא הגורם לזיהום וכי קו הביוב נחסם באבנים שהציבו במקום פלסטינים מאזור קלקיליה. גורם אחר טען כי הסיבה היא עומס בלתי סביר על מתקן טיהור שפכים. לכן דליפות ביוב לירקון הינן שכיחות מאוד.

בקיצור, נראה שגם לאנשי המשרד להגנת הסביבה, רשות נחל הירקון, רשות ניקוז ירקון ועוד גופים שאמורים לטפל בנושא אין תשובה חד משמעית. אנחנו, בכל אופן, לא מתכוונים לעשות לאותם גופים חיים קלים. נמשיך לעקוב אחר מצב הזיהום בירקון, נמשיך להעלות את הנושא לסדר היום ונמשיך להיאבק עד שימצא פתרון אמיתי לזיהום בנחל, כי אנחנו רוצים להשאיר לילדינו את משאב הטבע הזה כדי שגם הם יוכלו ליהנות ממנו בעתיד.

הכותבת היא ממייסדי "השכנים של הירקון"

הזיהום בשבע טחנות

"כאן11", חדשות הלילה.

קרן בן-נון מהשכנים של הירקון: שמישהו ייקח אחריות

לידיעה בחדשות 0404 לחצו כאן

לידיעה באתר Ynet לחצו כאן 

לידיעה בחדשות 2 באתר mako לחצו כאן

לידיעה באתר חדשות 10 לחצו כאן

שוב זיהום בירקון: חיידקי צואה בכמות של פי 455 מהמותר

רמה חריגה של זיהום נמדדה בנחל בחודש אוגוסט באזור שבע תחנות. השכנים של הירקון: אנו רוצים פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולא טיפול קוסמטי

רמה חריגה של זיהום שמקורו ככל הנראה במי ביוב נרשמה בחודש אוגוסט באזור שבע טחנות בנחל הירקון. על פי מדידות שערכה במקום רשות נחל הירקון נמצאה כמות של 89,000 חיידקי צואה ב-100 מ"ל מים – פי 455 מהתקן המותר.

מוטי אלמליח, יו"ר ועד הפעולה "השכנים של הירקון"  שפועלים לשמירה על ערכי הטבע בנחל הירקון אומר כי "נראה שלרשויות שאחראיות לשמור על הירקון נקי מזיהומים אין שיניים והן נכשלות שוב ושוב בתפקידן. באמצע חודש מאי השנה, לאחר שבמשך חודשים הוזרמו לירקון מי ביוב שחיסלו כמעט את כל אוכלוסיית הדגים בנחל, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא יפתח בחקירה פלילית נגד הגופים שמזהמים את הירקון ובראשם איגוד ערים דרום שרון מזרחי שהזרים מי ביוב לירקון. המצב השתפר לשלושה חודשים, אבל עכשיו אנו רואים שהזיהום חזר והירקון שב להיות תעלת ביוב מזוהמת ושורצת חיידקים". 

"אנחנו רוצים פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולא טיפול קוסמטי", מוסיף אלמליח. "אנו דורשים התחייבות של כל הרשויות הנוגעות בדבר לתאריך חד משמעי בו יסתיימו עבודות השדרוג של מתקן טיהור השפכים דרום שרון מזרחי שמזהם כיום את הנחל".

תמותת דגים בשבע תחנות בעקבות זיהום בנחל הירקון בחודש אפריל. צילום: השכנים של הירקון

מנחל משוקם לתעלת ביוב: כך הפך הירקון לביב השופכין של גוש דן

למרות השקעה של מיליוני שקלים בטיהורו, נחל הירקון חזר להיות תעלת הביוב

של אזור המרכז, כתבתו של אבי עמית, "המפצח",

ששודרה ב"המגזין עם אושרת קוטלר" בערוץ 10 ב-8.4.17

תגובת דוד פרגמנט, מנהל רשות נחל הירקון, לפניית השכנים של הירקון בנוגע לזיהום הנחל מדי שנה לאחר הגשם הראשון (7.11.16)

שלום רב,

תודה על הפניה ועל הדאגה המוצדקת מהתופעה שתיארתם.

התופעה של זיהום באירועי גשם ראשון בולטת במיוחד באזורים עם מזג אוויר ים תיכוני, שבהם יש תקופה ארוכה ללא גשם ואז גשם ראשון ששוטף את כל מה שהצטבר על העיר, אזורי התעשייה, הכבישים ובפשטות, על כל התכסית. זה טבע הדברים.

אפשר לומר גם שאם הגשם השני הוא עם רווח גדול מהראשון, התופעה יכולה לחזור אבל בעצימות קטנה יותר.

יש שלושה סוגי פעולות שיכולות להקל על התופעה:

א.      שמירה על ניקיון של התכסית – זה נעשה על ידי טיאוט כבישים, איסוף פסולת ופעולות דומות. יש בספרות המדעית מידע על היעילות של זה. סוג פעולות זה הוא של ממשק השטח והתייחסות למקור הזיהום כאל מקור "לא נקודתי", בניגוד למקור נקודתי כמו מפעל, למשל.

ב.      התייחסות לנגר העילי מאזור אורבאני כאל מקור זיהום נקודתי – למעשה זה מה שאתם הצעתם במייל. יש מקומות שבהם נעשה שימוש בכלים כאלה. הם דורשים שטח שמתאים לגודל האזור שמתנקז דרך אותה מערכת ניקוז, טיפול במזהמים שמגיעים ותחזוקה לא מעטה. אחת מהבעיות היא שהמזהמים שגורמים את עיקר הנזק הם אלה המומסים במים, והם קשים יותר לטיפול, בלשון המעטה.

ג.       מיהול – אם בנחל הייתה זרימה טבעית משמעותית, עצם המיהול יכול לסייע, עד גבול מסויים, בריכוך התופעה.

כל הנ"ל בקצרה מאוד.

עכשיו קחו בחשבון שיש עשרות רבות של יובלים ומוצאי ניקוז בירקון ובאיילון, שביחד מנקזים כ- 1,800 קמ"ר ואין באמת פתרון "אחת ולתמיד" למעט סילוק כל פעילות אנושית והחזרת המצב אחורה כ- 150 או 200 שנים. ובכלל, להערכתנו הבעיות הם לא מי הנגר של שכונות כמו בבלי או בני דן אלא יותר משטחי תעשייה, כבישים ושטחים חקלאיים, אם כי לרוב בגשמים הראשונים הם לא תורם מרכזי של מזהמים.

קשה לסכם אבל אנסה.

אנחנו מודעים לבעיה ובמסגרת מכלול הפעולות מטפלים גם בנושאים האלה אבל קשה לאמוד את ההשפעה. מה שכן אפשר לראות זה שהנחלמתאושש יותר מהר מבעבר וזה כן בגלל שזורמים בו יותר מים טובים ושמצבו ההתחלתי השתפר.

אסב את תשומת לבכם להיבט נוסף: אוכלוסית הדגים מגוונת בגיל ולמעשה הזקנים או החולים מתים מסיבות טבעיות, ובודאי באירועי זיהום יותר בקלות.

אסים בציון שההסבר הנ"ל הוא טכני ולא משקף את התסכול של כל עובדי רשות הנחל ממגוון גדול של צרות ובעיות שאנחנו מתמודדים איתם מדי יום. אגן ההיקוות הוא שטח פתוח גדול ומגוון והיכולת לשלוט על הנעשה בו הוא מצומצם.

מה שמאוד מעודד אותנו זה אמירות מסוג מה שיש במייל שלכם על איכות החיים בשכנות לירקון ועל הנכונות לסייע.

אנחנו נעשה חשיבה ממוקדת על הנושא ונראה מה ניתן לעשות.

שוב תודה,

דוד פרגמנט

מנהל הרשות

לחצו לקריאת פניית השכנים של הירקון לרשות נחל הירקון ולעיריית תל אביב

פניית השכנים של הירקון לרשות נחל הירקון ולעיריית תל אביב בנוגע לזיהום הנחל בלכלוך וחומרי תעשייה בעקבות הגשם הראשון (6.11.16)

לכבוד,

עיריית תל-אביב יפו - הרשות לאיכות הסביבה

רשות נחל הירקון

הנדון: טיפול בזיהום בירקון שמתרחש מדי שנה בעונת הגשמים והורג אלפי דגים

א.ג.נ

אלפי דגים מתים הציפו ביום חמישי שעבר את נחל הירקון. הסיבה לכך היתה הגשם הראשון ששטף לנחל חומרים מזהמים ולכלוך שפגעו בדגים. התופעה חוזרת על עצמה מידי שנה ולעיתים אף מספר פעמים בשנה. אנו פונים אליכם בשם ועד דיירי רחוב אוסישקין והסביבה המתגוררים בסמוך לנחל ועדים שוב ושוב לזיהום זה שפוגע בדגים, בבעלי החיים ובאיכות חיי התושבים.

בעשור האחרון הושקעו בשיקום הנחל סכומים גדולים ומוצדקים. כדי לשפר את המצב ולמנוע את פגיעת הזיהום שיוצרים מי נגר הגשמים אנו דורשים מהעירייה ומרשות נחל הירקון לפעול כדי למנוע את התופעה שפוגעת בסביבה ובבעלי החיים. אנו סבורים כי  יש להקים מערכת ניקוז ומאגר למי הגשמים. לאחר שמים אלו יטופלו, ניתן יהיה להזרים אותם לנחל ולים. יש לטפל בתופעה ולפתור אותה אחת ולתמיד.

אם נדרשת עזרת התושבים ותמיכתם, הקמנו בקבוצת דיירי אוסישקין והסביבה, המונה 235 דיירים פעילים, קבוצת מתנדבים בשם "השכנים של הירקון" שיוכלו להוות כוח קהילתי שיסייע בהנעת המהלך.

בברכה,

קרן בן נון

מוטי אלמליח

ועד הפעולה "השכנים של הירקון"