תתפלאו! הירקון היה פעם נהר שופע מים זכים

"עכשיו, כשאנו חותרים נגד הזרם, אנו חשים בעוצמתו.... הנהר נעשה צר". כך תיאר החוקר פרופ' שמואל אביצור את חוויית החתירה בירקון לפני קום המדינה. אך מאז יובש נחל הירקון, הפך לתעלת ביוב וגם לאחר שהמדינה החליטה לשקמו, עדיין מנסים לעשות זאת עם מי קולחין ירודים. אנחנו, "השכנים של הירקון", מאמינים שאפשר להחזיר את נחל הירקון לימיו המפוארים

מאת: מוטי אלמליח

מי שעומד על גדת הירקון ומתבונן בו בוודאי מבחין שמי הנחל נראים עומדים והזרימה כמעט ואינה מורגשת. אך עד לימי ראשית המדינה היה הירקון נחל איתן ושופע. בכתבים רבים בהם הוזכר נחל הירקון תיארו אותו הכותבים כ"נהר" שמימיו הפעילו בכוח הזרימה שלהם תחנות קמח עתיקות. המים, בשונה מהיום, היו זכים והיה ניתן להיכנס ולשחות בירקון. אז מה השתנה? לאחר קום המדינה, באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, החליטה המדינה לשאוב את מי מקורות הירקון שנובעים במעינות הירקון סמוך לראש העין ולהעבירם לנגב. שאר המים נשאבו לטובת תושבי תל אביב. נחל הירקון חרב ואיבד מעוצמתו. עם השנים המצב התדרדר עוד יותר והירקון הפך לתעלת ביוב מזוהמת בשל השפכים שהוזרמו אליו.

המים כמעט ועומדים והזרימה לא מורגשת. צילום: קרונוס צילומי אוויר

בשנות ה-90 החליטה הממשלה לשקם את הנחל. אך מכיוון שמי מקורות הירקון נשאבים כמעט במלואם, החליטה המדינה להחיות את הנחל באמצעות מי ביוב שאמורים לעבור טיפול שישביח אותם. אחר כך, הם יוזרמו בחזרה לנחל. אבל הנושא תוכנן בראיה צרה ללא התבוננות לעתיד. מתקני טיהור השפכים שאמורים לטפל במים קטנים מידי ואינם עומדים בכמויות הגדולות של הביוב שמוזרם אליהם והתוצאה היא שאל נחל הירקון מוזרמים מי קולחין באיכות נמוכה מאוד ומי הירקון שורצים חיידקים שמקורם בביוב.

כאמור, הדבר לא היה תמיד כך. פרופ' שמואל אביצור, חוקר ידיעת הארץ, תיאר בספרו "עם חופי ירקון לפני קום המדינה" כיצד נראה נחל הירקון לפני שאיבת מי מקורות הירקון והפגיעה בו. "הבאנו את הסירות אל בין האיים והשטנו אותן במעלה אחת הזרועות. עכשיו, כשאנו חותרים נגד הזרם, אנו חשים בעוצמתו.... הנהר נעשה צר". באותו הספר מתאר אביצור גם את הפגיעה האנושה שספג נחל הירקון בעקבות ייבושו והפיכתו לתעלת ביוב. הוא מאשים "ירשנו את הירקון, העברנו את מימיו למרחקים. מעשה זה היה הגיוני, מועיל וצודק. ברם, לרצוח אותו איננו רק חטא ופשע, כי אם גם איבוד לדעת. במקום להחזיר לו פחות ממעשר ממימיו ולהשאירו בחיים, ממיתים אותו בגסיסה ממושכת, מזהמים ומכפישים אותו. רואים בו מאגר של חלאה עומדת או זוחלת. ניתן להחיות את הנהר, הראשון בגודלו בארץ לאחר הירדן, שבקושי מכנים אותו נחל. האם מתן מים לירקון פחותה בערכה ויעודה מהשקיית חצרות, גינות נוי וגנים ציבוריים?".

אביצור סיכם כבר לפני 40 שנה כי "להחיות את הירקון, להחזיר לו קצת מים במקום להובישו או להטביעו בשפכי ביבים, הינו לא רק צו השעה, כי אם גם חובה כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים שלא ימחלו לנו על מעשינו אלה. תחייתו דרושה לנו, לשליש מאזרחי המדינה, לא פחות משהיא דרושה לו. והדבר ניתן".

גם אנחנו, בעמותת "השכנים של הירקון", סבורים שהשבת מים לנחל הירקון, גם בימים אלו של בצורת, חשובה לא פחות ואולי אפילו יותר, מהשקיה של גינות ציבוריות. הפתרון של נחל שניזון ממי קולחין אינו פתרון אמיתי. אנחנו מאמינים שככל שיותר אנשים יצטרפו לקריאה שלנו לשיקום אמיתי של נחל הירקון ולהשבת מים טובים לנחל, נוכל להחזיר את הירקון לימיו המפוארים ולהפוך אותו לרצועת החוף השניה של גוש דן. ומי שירצה לשחות או לשוט בו, יוכל לעשות זאת ללא חשש מחיידקים ומחלות.

הכותב הוא יו"ר עמותת "השכנים של הירקון"

נראה שהבעיה בירקון נעוצה גם באנשים שתפקידם לשמור עליו

מה עוד צריך לקרות כדי שאנשי רשות נחל הירקון יודו שעדיין לא נמצא פתרון אמיתי לזיהום בירקון? למרות אלפי הדגים המתים, הקצף הלבן על המים וכמות החיידקים האסטרונומית שנמדדה בירקון – אמר השבוע האקולוג של רשות נחל הירקון לעיתונאית כי אין זיהום בנחל. אנחנו לעומת זאת מבקשים ממנהלי רשות נחל הירקון: תהיו רציניים. תסתכלו לבעיה בעיניים ותמצאו לה פתרון אמיתי

מאת: קרן בן נון

תמותה של אלפי דגים שוב ושוב, קצף לבן על פני המים שמקורו לא ברור ורמות חיידקי צואה בכמות של פי 460 מהתקן המותר – נראה שכל אלו לא שכנעו את אנשי רשות נחל הירקון שיש זיהום או בעיה סביבתית באחד מהנחלים החשובים בארץ. זאת כנראה גם חלק מהסיבה שעד כה לא נמצא פתרון אמיתי לזיהום בירקון. מיום החלטת הממשלה לשקם את נחל הירקון הושקעו בפרויקט יותר מ-100 מיליון שקל. אך רשות נחל הירקון – שתפקידה העיקרי הוא לשמור על הנחל, לשפר את איכות המים ולשקם את המערכת האקולוגית בירקון נכשלת במשימה שוב ושוב.

את הסיבה לכך אפשר אולי ללמוד ממקרה שאירע לפני מספר ימים. בבוקר יום שני התראיין יו"ר "השכנים של הירקון", מוטי אלמליח, לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10, זאת בעקבות הפרסומים כי ליובלי הירקון נשפך חומר הדברה זרחני מסוכן ואסור לשימוש. דקות לפני הריאיון פגשו מוטי והמראיינת, העיתונאית אביגיל לפין, את האקולוג של רשות נחל הירקון שהגיע למקום. בשיחה הקצרה ביניהם אמר איש רשות נחל הירקון כי אין זיהום בנחל והוא אינו חושש לקפוץ ראש למים. לדבריו, הסיבה היחידה שהוא אינו מדגים זאת היא משום שאין לו בגדים להחלפה.

מוטי לא ויתר ועימת את האקולוג עם ממצאים שמפרסמת רשות נחל הירקון בעצמה באתר האינטרנט שלה. אך האקולוג בחר לא להתמודד עם השאלות שהתבססו על מדידות רמות הזיהום בירקון לאורך השנה האחרונה, הלך מהמקום ונכנס למבנה בו פועלת רשות נחל הירקון. אנחנו ב"השכנים של הירקון", סבורים שההתנהלות של אנשי רשות נחל הירקון היא שערורייתית. מדובר בעובדי ציבור שיש להם תפקיד אחד: לשמור על נחל הירקון. אך הם נכשלים בו שוב ושוב. אולי הסיבה לכך היא שמי שאמונים על שיקום הירקון לא מאמינים בכלל שיש בעיה או שיש צורך בפתרון?

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח, בראיון לתוכנית אורלי וגיא בערוץ 10:

רשות נחל הירקון נכשלת שוב ושב בתפקידה

למרות הדגים המתים, הקצף וכמות  החיידקים, ברשות נחל הירקון לא חושבים שיש בעיה

עובדה מעניינת היא שאקולוג רשות נחל הירקון, אמר בהזדמנות אחרת, בכתבתו של עיתונאי ערוץ 10 אבי עמית, כי בדיגום של המים בירקון נמצאו כמויות חיידקים אדירות, ובפעם אחת לפחות נדגמו 92,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים. למצלמה סיפר כי באותו שבוע בו שודרה הכתבה בתחילת אפריל 2017, נמדדו בירקון בין 10,000 ל-30,000 חיידקים ל-100 מ"ל מים. באותה הכתבה ציין אקולוג רשות נחל הירקון כי התקן המותר לשיט הוא 4,000 חיידקי צואה ל-100 מ"ל מים, התקן לשחייה עומד על 200 חיידקים ל-100 מ"ל מים והתקן לשתייה הוא פחות מחיידק אחד. אז רגע אחד? יש בעיה או אין?

כתבתו של העיתונאי אבי עמית בערוץ 10.

אקולוג רשות נחל הירקון: בנחל נדגמו 92,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים

איך מסביר האקולוג את תופעת תמותת אלפי דגים בנחל, תמונת בלהות שחוזרת על עצמה אחת לכמה חודשים? מה היתה הסיבה לקצף הלבן שכיסה את אזור שבע טחנות לפני שבועיים? אז כתבתי בבלוג זה כי התגובות שקיבלו העיתונאים לתופעה היו שונות וסותרות וציינתי שנראה שמי שאחראים על שיקום הירקון לא ממש יודעים מה ומי משפיעים עליו ומזהמים אותו. אז, לידיעה באתר Ynet השיבו מרשות ניקוז ירקון שהאשמה היא בגשם הראשון, לעומתם מהמשרד להגנת הסביבה נמסר ל"כאן 11" (הערוץ הראשון) כי הסיבה היא חבלה של פלסטינים בקו הביוב של אלפי מנשה וגורם אחר טען שהסיבה היא עומס בלתי סביר על מתקן טיהור שפכים בדרום השרון.

אנחנו מבקשים ממנהלי רשות נחל הירקון – בחייכם, תהיו רציניים. תסתכלו לבעיה בעיניים. תבדקו איך מטפלים באירועי זיהום מסוגים אלו במקומות אחרים בעולם. אל תגידו לעיתונאים שאין זיהום, אלא תעלו את הנושא בעצמכם לסדר היום. זה האינטרס של הציבור וזהו תפקידכם. כי להודות שיש בעיה זה הצעד הראשון בדרך לפתור אותה. קשרו קשרים עם מי שאכפת לו מהנחל ולא תסתגרו מפניהם. אנחנו, "השכנים של הירקון", ראשונים להציע שיתופי פעולה שיטיבו את המצב. אבל כדי שכל אלו יקרו אתם צריכים לומר בקול גדול יחד איתנו – הירקון מזוהם ואנחנו מתכוונים לשנות את זה.

הכותבת היא ממייסדי "השכנים של הירקון"

שטים בסירה בירקון? זה עלול להסתיים במחלה קשה

מוטי אלמליח, השכנים של הירקון

מאת: מוטי אלמליח

חוה"מ פסח הביא איתו המוני מטיילים לפארק הירקון. חלק מהם בוחרים גם לשוט בסירה בנחל. אך אותם מבלים שחושבים שהגיעו לבילוי בחיק הטבע ולשיט בנחל הירקון, בעצם מתבוססים בביוב של גוש דן, יישובי השרון וקלקיליה. אם מישהו מאותם הורים או ילדים יפלו חלילה למים או יבלעו בטעות מים ממי הירקון, הם עלולים לחלות.

הסיבה לכך היא כמות חיידקי הצואה במים שעומדת כרגע על פי 8 מהמותר לשיט ופי 155 מהתקן המתיר הזרמת מי ביוב לנחלים בישראל. כבר כמה חודשים שמי ביוב שאינם מטופלים מוזרמים לנחל הירקון ממתקן טיהור השפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי. מים אלו הם בעצם מי ביוב שמקורם ביישובי השרון, יישובי המרכז ואפילו יישובים מהרשות הפלסטינית. הדבר הוריד לטמיון את כל מאמצי שיקום נחל הירקון שעלו למשלמי המיסים 100 מיליון שקל. באופן רשמי הירקון חזר להיות תעלת ביוב פתוחה.

בגלל הסכנה הגדולה לציבור, פנינו, חברי ועד הפעולה "השכנים של הירקון", אתמול (חמישי) לשר הבריאות, יעקב ליצמן, בדרישה שיאסור על שיט בירקון. מזה חודשים שמעל הירקון מונף דגל אדום שמסמן שאסור לשוט בנחל. אבל למרות האזהרה, מתקיים בירקון שיט של חותרים מקצועיים וספורטאים וציבור שמגיע בהמוניו לבילוי במקום. החותרים הספורטאים מודעים לסכנות הזיהום וחלקם מחליטים למרות זאת להיכנס למים. אך רוב הציבור שמגיע לפארק הירקון אינו מודע לזיהום שמסכן את בריאותו. אנחנו מזכירים כי באסון המכביה, חלק מהספורטאים שנהרגו, מתו באופן ישיר מפגיעות שמקורם בזיהום בנחל. אסון זה הביא להחלטה לשקם את נחל הירקון. אך כאמור כיום הנחל חזר להיות מזוהם.

המבלים חושבים שהגיעו לשיט בנחל הירקון אך הם בעצם מתבוססים בביוב של גוש דן וקלקיליה

אז מה עושים? עד שהזיהום לא יפסק לא כדאי להיכנס ולשוט בנחל. אנו, בוועד הפעולה 'השכנים של הירקון', פועלים להפסקת הזיהום. אנחנו קוראים לכל הגורמים שנוגעים בדבר להפסיק את הזיהום בנחל ומיד כדי שנוכל לחזור וליהנות מבילוי בירקון. מי שמעוניין לחקור קצת יותר, הנה הממוצעים של מספר חיידקי הקולי הצואתי שנמדדו בירקון מאז חודש אוקטובר 2016 ועד היום. התקן קובע כי שיט בירקון יתאפשר רק אם מספר החיידקים יעמוד על פחות מ-4,000 חיידקים ל-100 מ"ל מים וכי הזרמת מי ביוב לנחל מותרת רק אם מספר החיידקים עומד על 200 חיידקים ל-100 מ"ל מים. למרות כל אלו, המספרים הינם אסטרונומיים:

ב-30.10.16 נרשמו באזורים: שבע טחנות, נמיר, גשר אבן גבירול וגשר רוקח מדידות של 13,000, 19,000, 17,000 ו-15,000 חיידקי קולי צואתי ל-100 מ"ל של מים בהתאמה. ב-6.11.16 נרשמו באותן נקודות מדידות של 19,000, 42,000, 14,000, 23,000 חיידקים ל-100 מ"ל. בראשית חודש ינואר 2017 נרשם זינוק של כמעט פי 5 במספר החיידקים שנמדדו ב"שבע טחנות" ומספרם עמד על 92,000 חיידקים ל-100 מ"ל. באיילון נרשמו 43,000, בנמיר 21,000, בגשר אבן גבירול 24,000 ובגשר רוקח 25,000. ניכר שמגמת הזיהום לא פסקה. בסוף פברואר ובסוף חודש מרץ, אז נרשמו בשבע טחנות 17,000 ו-11,000 חיידקים ל-100 מ"ל, בגשר אבן גבירול 26,000 ו-13,000, בגשר רוקח 38,000 ו-21,000 ובגשר ווקף 17,000 ו-31,000.

רוצים להפסיק את הזיהום בנחל הירקון? הצטרפו אלינו: yarkoneighbors@gmail.com

למרות הדגל האדום, השיט בירקון ממשיך ללא מפריע

מנחל משוקם לתעלת ביוב: כך הפך הירקון לביב השופכין של גוש דן

למרות השקעה של מיליוני שקלים בטיהורו, נחל הירקון חזר להיות תעלת הביוב

של אזור המרכז, כתבתו של אבי עמית, "המפצח",

ששודרה ב"המגזין עם אושרת קוטלר" בערוץ 10 ב-8.4.17

כך חזר נחל הירקון להיות תעלת ביוב מזוהמת ולמה הקמנו את ועד הפעולה "השכנים של הירקון"?

מאת: מוטי אלמליח

מוטי אלמליח, השכנים של הירקון

כבר כמה חודשים שמתקן טיהור שפכים בדרום השרון מזרים לנחל הירקון מי ביוב בכמויות אדירות. והכל באישור וברשות המדינה. כל מאמצי השיקום של הנחל, שעלותם נאמדת ב-100 מיליון שקל, ירדו לטמיון. הנחל חזר להיות תעלת הביוב פתוחה של אזור המרכז. מיליוני דגים מתו ובעלי חיים אחרים פשוט "עברו דירה" בגלל המים המזוהמים.

אחד הדברים שמקוממים אותנו במיוחד היא העובדה שכל הרשויות מתייחסות לזיהום כאל גזירת גורל. עבודות השדרוג של מט"ש דרום השרון מתנהלות בעצלתיים, אין תאריך יעד לסיום העבודות והתשובה לשאלה מתי יסתיימו העבודות? נענתה ב"במהלך 2017". בסוף השבוע שעבר השתנתה התשובה ל"במהלך 2018".

אנחנו סבורים שהזיהום בירקון אינו גזירת גורל. אפשר להפסיק את הזיהום בתוך זמן קצר ולאפשר לנחל להשתקם. אבל קודם כל צריך להכיר בבעיה. המדינה צריכה להכריז על מצב חירום אקולוגי, לגייס משאבים ולסיים מיידית את שדרוג מתקן טיהור השפכים דרום השרון, שהוא המזהם העיקרי של הנחל. עד אז, צריך לבחון כיצד ניתן להקל על מט"ש דרום השרון ולחלק את כמויות המים שמגיעות אליו עם מתקנים משופרים יותר שנמצאים באזור. במקביל צריך להגביר את זרימת המים באיכות טובה לירקון. כל אלו ישימו סוף לזיהום ומהירות.

אבל נראה שלרשויות לא אכפת ובנתיים הירקון חזר להיות תעלת ביוב. מהסיבה הזאת הקמנו את ועד הפעולה "השכנים של הירקון". כולנו דיירים המתגוררים קרוב לנחל. המטרה שלנו להיאבק בזיהום החמור בנחל, לדחוף את הרשויות לפעול ולערב תושבים בתהליך. אז אם אתם מזדהים עם המטרות שלנו, הצטרפו אלינו. יחד ניזום פעולות שיעלו את הנושא לסדר היום הציבורי ונדחף את הגורמים הרלוונטיים לפעול. אם אתם מעוניינים לפעול במסגרת "השכנים של הירקון", כתבו לנו: yarkoneighbors@gmail.com

לרשויות לא אכפת ובינתיים הירקון חזר להיות תעלת ביוב. צילום: השכנים של הירקון

עיתון "הוד הכפר" על מאבק "השכנים של הירקון" נגד הזיהום בירקון

עיתון "הוד הכפר" על מאבק "השכנים של הירקון" נגד זיהום נחל הירקון

שנגרם מהזרמת שפכים ממתקן טיהור השפכים דרום השרון

ניתן לקרוא את הכתבה גם בלחיצה כאן

מט"ש דרום השרון המזרחי מזהם באופן חמור את נחל הירקון

במשך עשורים רבים היה נחל הירקון מזוהם בשפכים וחומרי תעשייה. לאחר אסון המכביה, החליטו הרשויות לטפל בזיהום. בשיקום הנחל הושקעו סכומים גדולים ומוצדקים ומצבו השתפר, אך בחודשים האחרונים נראה שהמאמצים לשיקום הנחל יורדים לטמיון כאשר מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי מזרים מי ביוב שאינם מטופלים אל הנחל ומזהם אותו. למרבה הצער כל הגורמים שנוגעים לדבר סבורים שמדובר בגזירת גורל. אנחנו, ועד הפעולה "השנים של הירקון" מאמינים שצריך לפעול באופן שיבטיח שהנחל לא יזוהם באופן שיהיה קשה לתקנו

מאת: קרן בן-נון

במשך עשורים רבים היה נחל הירקון מזוהם בשפכים וחומרי תעשייה. אסון גשר המכבייה המחיש זאת כאשר הגשר עליו עברו ספורטאים מנבחרת אוסטרליה ואוסטריה קרס והספורטאים נפלו למי הנחל המזוהמים. ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית מתו ו-69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות כשחלקם סבלו מפגיעות ומחלות עקב המגע עם חומרים רעילים שהיו במי הירקון. אחרי האסון החליטו הרשויות לטפל בזיהום. בשיקום הנחל הושקעו סכומים גדולים ומוצדקים בעינינו, יותר מ-100 מיליון שקלים.

אך בחודשים האחרונים נראה שהמאמצים לשיקום הנחל יורדים לטמיון. מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי מזרים מי ביוב שאינם מטופלים אל הנחל ומזהם את המים. הזיהום פוגע באיכות המים, מביא למותם של דגים בנחל, פוגע בבעלי החיים ובאיכות חיי התושבים שגרים סמוך לירקון. השבוע פנינו, חברי ועד הפעולה "השכנים של הירקון" אל איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב ואל רשות ניקוז ירקון וביקשנו מהם לפעול כדי למנוע את התופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ופוגעת במאמצי השיקום של הירקון. זאת מתוך דאגה שהנחל ובעלי החיים בו יפגעו באופן שיהיה קשה לתקן.

לצערנו, פניותינו איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב ואל רשות ניקוז ירקון לא נענו. אך פרסומים שיזמנו בתקשורת בנושא הביאו את איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב להגיב לפניית העיתונאי זאב שרגא מעיתון "הוד הכפר" המופץ בהוד השרון והסביבה. "מתקן טיהור השפכים מטפל כיום בכמות שפכים הגדולה פי 4 מהכמות להם תוכנן מלכתחילה וזאת בשל חיבורן של טירה, טייבה, חבלה וקלקיליה (הרשות הפלסטינאית)", נמסר מאיגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב. "ביצוע חיבור הישובים נעשה בהתאם להנחיית משרדי הממשלה כאשר לפני חיבורן למט"ש, זרמו שפכי רשויות אלה הישר לנחלים. בינואר 2015 אישרה מנהלת הביוב לצאת לביצוע השדרוג. העבודות בהשקעה של כ-130 מיליון שקלים צפויות להסתיים במהלך 2017 ויאפשרו טיפול של עד 45,000 קוב שפכים ביממה ברמה שלישונית, להשקיה בלתי מוגבלת בחקלאות וכן אפשרות להזרמה לנחלים. לאחר בדיקה יסודית אישרה נציבות המים ביצוע הגלשה המתחייבת מעודפי הקולחין המגיעים למתקן הטיהור. האיגוד פועל במלוא המרץ על מנת לסיים את עבודות השדרוג בהקדם".

לקריאת הידיעה המלאה לחצו כאן.

אנחנו סבורים כי לא נעשה שום מאמץ למצוא חלופות לפעולה שמתארת תגובת איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב. כל הגורמים הנוגעים לדבר צריכים לרכז מאמץ ולנסות לבדוק כיצד ניתן לנתב את השפכים באופן שימנע זיהום ככל הניתן. הפרשנות שלנו לתגובת איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב בעצם אומרת: "זה המצב כרגע ואין מה לעשות". מוזר גם שתאריך היעד לשדרוג המט"ש הוא כפי נכתב בתגובה "במהלך 2017". היינו מעוניינים לדעת מהו התאריך היעד המדויק בו יסתיימו עבודות השדרוג משום שמצד שני האיגוד טוען כי העבודות נעשות "במלוא המרץ". אנחנו מתחייבים להמשיך לפעול כדי לשנות את התפיסה שזיהום הנחל על ידי מט"ש דרום השרון הוא "גזירת גורל" שכרגע לא ניתן לעשות מולה כלום.

קצת עלינו: "השכנים של הירקון" הוא ועד פעולה שמטרתו לשמור על ערכי הטבע ובעלי החיים בנחל הירקון. הוועד הוקם בעקבות זיהומים חוזרים ונשנים בירקון. יחד עם פעילים שאכפת להם, הקמנו את הוועד במטרה להשפיע על הרשויות לצמצמם את זיהום הנחל, למנוע פגיעה בירקון ובבעלי החיים ולקדם מעורבות של תושבים בתהליך.

"השכנים של הירקון" מתחייבים להמשיך לפעול כדי לשנות את התפיסה שזיהום הנחל על ידי מט"ש דרום השרון הוא "גזירת גורל"