קרנבל בנחל - השכנים של הירקון בתוכנית הבוקר של קשת: ניתן לשקם את נחל הירקון אם יושבו אליו שליש ממימיו המקוריים

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח, מספר לגלית גוטמן ויואב לימור על "ניקוי בשליש", מתווה השכנים של הירקון לשיקום נחל הירקון. על פי המתווה "ניקוי בשליש" לנחל הירקון יוחזרו כשליש ממי מקורות הירקון. כך, בתוך זמן קצר, נחל הירקון ישתקם שיקום מלא ומי שירצה לשחות בנחל יוכל לעשות זאת ללא חשש

קפיצת ראש לירקון: בכתבה נרחבת בידיעות אחרונות הצגנו את הפתרון שלנו לזיהום בנחל הירקון

האם בעוד שנתיים נשחה בנחל הירקון? בכתבת השער של מוסף ממון בידיעות אחרונות הצגנו את המתווה "ניקוי בשליש", התוכנית שלנו לשיקום נחל הירקון. על פי המתווה, לנחל יושבו כשליש ממי מקורות הירקון, דבר שיאפשר לנחל להשתקם שיקום מלא בתוך זמן קצר. מוזמנים לקרוא

השכנים של הירקון קופצים ראש לנחל בכתבת השער במוסף ממון של ידיעות אחרונות

ניתן לקרוא את הכתבה גם בקישור זה.
לקריאה לחצו כאן

ידיעות תל אביב: תחרות חתירה התקיימה בנחל הירקון למרות הזיהום במים

שרית אלקלעי, פעילה ב"השכנים של הירקון": עצם קיום התחרות מטעה את הציבור ומטשטשת את מצבו העגום של נחל הירקון. אנו קוראים לעמותות השיט שפועלות בנחל הירקון להפסיק לעצום עיניים". אהרל'ה קופילוביץ, פעיל ב"השכנים של הירקון": "מי שבא במגע עם המים האלה או נופל לתוכם עלול לחלות. למה אין שילוט ברור שיזהיר?"

ידיעות תל אביב: עצם קיום התחרות מטעה את הציבור ומטשטשת את מצבו העגום של נחל הירקון

תתפלאו! הירקון היה פעם נהר שופע מים זכים

"עכשיו, כשאנו חותרים נגד הזרם, אנו חשים בעוצמתו.... הנהר נעשה צר". כך תיאר החוקר פרופ' שמואל אביצור את חוויית החתירה בירקון לפני קום המדינה. אך מאז יובש נחל הירקון, הפך לתעלת ביוב וגם לאחר שהמדינה החליטה לשקמו, עדיין מנסים לעשות זאת עם מי קולחין ירודים. אנחנו, "השכנים של הירקון", מאמינים שאפשר להחזיר את נחל הירקון לימיו המפוארים

מאת: מוטי אלמליח

מי שעומד על גדת הירקון ומתבונן בו בוודאי מבחין שמי הנחל נראים עומדים והזרימה כמעט ואינה מורגשת. אך עד לימי ראשית המדינה היה הירקון נחל איתן ושופע. בכתבים רבים בהם הוזכר נחל הירקון תיארו אותו הכותבים כ"נהר" שמימיו הפעילו בכוח הזרימה שלהם תחנות קמח עתיקות. המים, בשונה מהיום, היו זכים והיה ניתן להיכנס ולשחות בירקון. אז מה השתנה? לאחר קום המדינה, באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, החליטה המדינה לשאוב את מי מקורות הירקון שנובעים במעינות הירקון סמוך לראש העין ולהעבירם לנגב. שאר המים נשאבו לטובת תושבי תל אביב. נחל הירקון חרב ואיבד מעוצמתו. עם השנים המצב התדרדר עוד יותר והירקון הפך לתעלת ביוב מזוהמת בשל השפכים שהוזרמו אליו.

המים כמעט ועומדים והזרימה לא מורגשת. צילום: קרונוס צילומי אוויר

בשנות ה-90 החליטה הממשלה לשקם את הנחל. אך מכיוון שמי מקורות הירקון נשאבים כמעט במלואם, החליטה המדינה להחיות את הנחל באמצעות מי ביוב שאמורים לעבור טיפול שישביח אותם. אחר כך, הם יוזרמו בחזרה לנחל. אבל הנושא תוכנן בראיה צרה ללא התבוננות לעתיד. מתקני טיהור השפכים שאמורים לטפל במים קטנים מידי ואינם עומדים בכמויות הגדולות של הביוב שמוזרם אליהם והתוצאה היא שאל נחל הירקון מוזרמים מי קולחין באיכות נמוכה מאוד ומי הירקון שורצים חיידקים שמקורם בביוב.

כאמור, הדבר לא היה תמיד כך. פרופ' שמואל אביצור, חוקר ידיעת הארץ, תיאר בספרו "עם חופי ירקון לפני קום המדינה" כיצד נראה נחל הירקון לפני שאיבת מי מקורות הירקון והפגיעה בו. "הבאנו את הסירות אל בין האיים והשטנו אותן במעלה אחת הזרועות. עכשיו, כשאנו חותרים נגד הזרם, אנו חשים בעוצמתו.... הנהר נעשה צר". באותו הספר מתאר אביצור גם את הפגיעה האנושה שספג נחל הירקון בעקבות ייבושו והפיכתו לתעלת ביוב. הוא מאשים "ירשנו את הירקון, העברנו את מימיו למרחקים. מעשה זה היה הגיוני, מועיל וצודק. ברם, לרצוח אותו איננו רק חטא ופשע, כי אם גם איבוד לדעת. במקום להחזיר לו פחות ממעשר ממימיו ולהשאירו בחיים, ממיתים אותו בגסיסה ממושכת, מזהמים ומכפישים אותו. רואים בו מאגר של חלאה עומדת או זוחלת. ניתן להחיות את הנהר, הראשון בגודלו בארץ לאחר הירדן, שבקושי מכנים אותו נחל. האם מתן מים לירקון פחותה בערכה ויעודה מהשקיית חצרות, גינות נוי וגנים ציבוריים?".

אביצור סיכם כבר לפני 40 שנה כי "להחיות את הירקון, להחזיר לו קצת מים במקום להובישו או להטביעו בשפכי ביבים, הינו לא רק צו השעה, כי אם גם חובה כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים שלא ימחלו לנו על מעשינו אלה. תחייתו דרושה לנו, לשליש מאזרחי המדינה, לא פחות משהיא דרושה לו. והדבר ניתן".

גם אנחנו, בעמותת "השכנים של הירקון", סבורים שהשבת מים לנחל הירקון, גם בימים אלו של בצורת, חשובה לא פחות ואולי אפילו יותר, מהשקיה של גינות ציבוריות. הפתרון של נחל שניזון ממי קולחין אינו פתרון אמיתי. אנחנו מאמינים שככל שיותר אנשים יצטרפו לקריאה שלנו לשיקום אמיתי של נחל הירקון ולהשבת מים טובים לנחל, נוכל להחזיר את הירקון לימיו המפוארים ולהפוך אותו לרצועת החוף השניה של גוש דן. ומי שירצה לשחות או לשוט בו, יוכל לעשות זאת ללא חשש מחיידקים ומחלות.

הכותב הוא יו"ר עמותת "השכנים של הירקון"

לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל נשאלנו על ידי עיתון "ישראל היום" מה המקום האהוב עלינו?

במוסף המיוחד של "ישראל היום" לקראת חגיגות ה-70 למדינת ישראל, ביקשו לברר מהו המקום האהוב עלינו בארץ. יו"ר "השכנים של הירקון", מוטי אלמליח, השיב כי הירקון הוא כמובן המקום המועדף עליו ועל פעילי העמותה. ולא שכח להזכיר את חזוננו, להפוך את הירקון לרצועת החוף השניה של גוש דן

עיתון "ישראל היום", מוסף מיוחד לקראת חגיגות ה-70 לישראל

נראה שהבעיה בירקון נעוצה גם באנשים שתפקידם לשמור עליו

מה עוד צריך לקרות כדי שאנשי רשות נחל הירקון יודו שעדיין לא נמצא פתרון אמיתי לזיהום בירקון? למרות אלפי הדגים המתים, הקצף הלבן על המים וכמות החיידקים האסטרונומית שנמדדה בירקון – אמר השבוע האקולוג של רשות נחל הירקון לעיתונאית כי אין זיהום בנחל. אנחנו לעומת זאת מבקשים ממנהלי רשות נחל הירקון: תהיו רציניים. תסתכלו לבעיה בעיניים ותמצאו לה פתרון אמיתי

מאת: קרן בן נון

תמותה של אלפי דגים שוב ושוב, קצף לבן על פני המים שמקורו לא ברור ורמות חיידקי צואה בכמות של פי 460 מהתקן המותר – נראה שכל אלו לא שכנעו את אנשי רשות נחל הירקון שיש זיהום או בעיה סביבתית באחד מהנחלים החשובים בארץ. זאת כנראה גם חלק מהסיבה שעד כה לא נמצא פתרון אמיתי לזיהום בירקון. מיום החלטת הממשלה לשקם את נחל הירקון הושקעו בפרויקט יותר מ-100 מיליון שקל. אך רשות נחל הירקון – שתפקידה העיקרי הוא לשמור על הנחל, לשפר את איכות המים ולשקם את המערכת האקולוגית בירקון נכשלת במשימה שוב ושוב.

את הסיבה לכך אפשר אולי ללמוד ממקרה שאירע לפני מספר ימים. בבוקר יום שני התראיין יו"ר "השכנים של הירקון", מוטי אלמליח, לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10, זאת בעקבות הפרסומים כי ליובלי הירקון נשפך חומר הדברה זרחני מסוכן ואסור לשימוש. דקות לפני הריאיון פגשו מוטי והמראיינת, העיתונאית אביגיל לפין, את האקולוג של רשות נחל הירקון שהגיע למקום. בשיחה הקצרה ביניהם אמר איש רשות נחל הירקון כי אין זיהום בנחל והוא אינו חושש לקפוץ ראש למים. לדבריו, הסיבה היחידה שהוא אינו מדגים זאת היא משום שאין לו בגדים להחלפה.

מוטי לא ויתר ועימת את האקולוג עם ממצאים שמפרסמת רשות נחל הירקון בעצמה באתר האינטרנט שלה. אך האקולוג בחר לא להתמודד עם השאלות שהתבססו על מדידות רמות הזיהום בירקון לאורך השנה האחרונה, הלך מהמקום ונכנס למבנה בו פועלת רשות נחל הירקון. אנחנו ב"השכנים של הירקון", סבורים שההתנהלות של אנשי רשות נחל הירקון היא שערורייתית. מדובר בעובדי ציבור שיש להם תפקיד אחד: לשמור על נחל הירקון. אך הם נכשלים בו שוב ושוב. אולי הסיבה לכך היא שמי שאמונים על שיקום הירקון לא מאמינים בכלל שיש בעיה או שיש צורך בפתרון?

יו"ר השכנים של הירקון, מוטי אלמליח, בראיון לתוכנית אורלי וגיא בערוץ 10:

רשות נחל הירקון נכשלת שוב ושב בתפקידה

למרות הדגים המתים, הקצף וכמות  החיידקים, ברשות נחל הירקון לא חושבים שיש בעיה

עובדה מעניינת היא שאקולוג רשות נחל הירקון, אמר בהזדמנות אחרת, בכתבתו של עיתונאי ערוץ 10 אבי עמית, כי בדיגום של המים בירקון נמצאו כמויות חיידקים אדירות, ובפעם אחת לפחות נדגמו 92,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים. למצלמה סיפר כי באותו שבוע בו שודרה הכתבה בתחילת אפריל 2017, נמדדו בירקון בין 10,000 ל-30,000 חיידקים ל-100 מ"ל מים. באותה הכתבה ציין אקולוג רשות נחל הירקון כי התקן המותר לשיט הוא 4,000 חיידקי צואה ל-100 מ"ל מים, התקן לשחייה עומד על 200 חיידקים ל-100 מ"ל מים והתקן לשתייה הוא פחות מחיידק אחד. אז רגע אחד? יש בעיה או אין?

כתבתו של העיתונאי אבי עמית בערוץ 10.

אקולוג רשות נחל הירקון: בנחל נדגמו 92,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים

איך מסביר האקולוג את תופעת תמותת אלפי דגים בנחל, תמונת בלהות שחוזרת על עצמה אחת לכמה חודשים? מה היתה הסיבה לקצף הלבן שכיסה את אזור שבע טחנות לפני שבועיים? אז כתבתי בבלוג זה כי התגובות שקיבלו העיתונאים לתופעה היו שונות וסותרות וציינתי שנראה שמי שאחראים על שיקום הירקון לא ממש יודעים מה ומי משפיעים עליו ומזהמים אותו. אז, לידיעה באתר Ynet השיבו מרשות ניקוז ירקון שהאשמה היא בגשם הראשון, לעומתם מהמשרד להגנת הסביבה נמסר ל"כאן 11" (הערוץ הראשון) כי הסיבה היא חבלה של פלסטינים בקו הביוב של אלפי מנשה וגורם אחר טען שהסיבה היא עומס בלתי סביר על מתקן טיהור שפכים בדרום השרון.

אנחנו מבקשים ממנהלי רשות נחל הירקון – בחייכם, תהיו רציניים. תסתכלו לבעיה בעיניים. תבדקו איך מטפלים באירועי זיהום מסוגים אלו במקומות אחרים בעולם. אל תגידו לעיתונאים שאין זיהום, אלא תעלו את הנושא בעצמכם לסדר היום. זה האינטרס של הציבור וזהו תפקידכם. כי להודות שיש בעיה זה הצעד הראשון בדרך לפתור אותה. קשרו קשרים עם מי שאכפת לו מהנחל ולא תסתגרו מפניהם. אנחנו, "השכנים של הירקון", ראשונים להציע שיתופי פעולה שיטיבו את המצב. אבל כדי שכל אלו יקרו אתם צריכים לומר בקול גדול יחד איתנו – הירקון מזוהם ואנחנו מתכוונים לשנות את זה.

הכותבת היא ממייסדי "השכנים של הירקון"

הסוד הגדול: מה גרם לירקון להתכסות השבוע בקצף לבן?

אז מה באמת גרם לזיהום שהלבין את המים? הרשויות מבולבלות. רשות ניקוז ירקון מאשימים את הגשם, המשרד להגנת הסביבה מצביעים על פלסטינים מאזור קלקיליה וגורם אחר טוען שהסיבה היא עומס על מתקן טיהור שפכים בשרון. מה שבטוח, כל האחראים נכשלים במשימתם – לשמור על הירקון ולשקמו

מאת: קרן בן-נון

ביום שלישי כוסה נחל הירקון באזור שבע טחנות בקצף לבן וסמיך. שוב זיהום בירקון. נראה שהרשויות שאחראיות על השמירה על הנחל נכשלות שוב ושוב במשימה הראשונה שלהן, לתת פתרון אמיתי לזיהום בירקון ולפעול לשיקומו. אבל הסוד הגדול של השבוע הוא מה גרם לזיהום שהלבין את המים?

כאשר ראינו את הזיהום, תיעדנו אותו ובמהירות הצלחנו לעלות אותו לסדר היום התקשורתי. כמעט כל כלי התקשורת המרכזיים עסקו בנושא. אבל התגובות שקיבלו העיתונאים היו שונות וסותרות. נראה שמי שאחראים על שיקום הירקון לא ממש יודעים מה ומי משפיעים עליו ומזהמים אותו.

הרשויות מבולבלות. פרסומים על הזיהום השבוע בכלי התקשורת

לידיעה באתר Ynet השיבו מרשות ניקוז ירקון שבכל שנה הגשם הראשון שוטף את האבק, השמנים, הדלקים ואת כל הלכלוך שיש בערים אל הירקון. השילוב של אותם חומרים שנסחפים אל הנחל יוצר את הקצף על פני המים, ואילו חלק מהזיהום לא ניתן לראות.

לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה אמר בתגובה לכתבה ששודרה ב"כאן 11" (הערוץ הראשון) כי חבלה חוזרת בקו הביוב של אלפי מנשה היא הגורם לזיהום וכי קו הביוב נחסם באבנים שהציבו במקום פלסטינים מאזור קלקיליה. גורם אחר טען כי הסיבה היא עומס בלתי סביר על מתקן טיהור שפכים. לכן דליפות ביוב לירקון הינן שכיחות מאוד.

בקיצור, נראה שגם לאנשי המשרד להגנת הסביבה, רשות נחל הירקון, רשות ניקוז ירקון ועוד גופים שאמורים לטפל בנושא אין תשובה חד משמעית. אנחנו, בכל אופן, לא מתכוונים לעשות לאותם גופים חיים קלים. נמשיך לעקוב אחר מצב הזיהום בירקון, נמשיך להעלות את הנושא לסדר היום ונמשיך להיאבק עד שימצא פתרון אמיתי לזיהום בנחל, כי אנחנו רוצים להשאיר לילדינו את משאב הטבע הזה כדי שגם הם יוכלו ליהנות ממנו בעתיד.

הכותבת היא ממייסדי "השכנים של הירקון"

הזיהום בשבע טחנות

"כאן11", חדשות הלילה.

קרן בן-נון מהשכנים של הירקון: שמישהו ייקח אחריות

לידיעה בחדשות 0404 לחצו כאן

לידיעה באתר Ynet לחצו כאן 

לידיעה בחדשות 2 באתר mako לחצו כאן

לידיעה באתר חדשות 10 לחצו כאן